בין המצרים

הדגשת זיכרון העבר בימי בין המצרים עשויה להטעות, כיון שאין בזיכרון העבר כל כוונה לטשטש את ההווה או להסיט את העתיד הצידה. אנו מכוונים אל העתיד, אך מצווים לבנותו בשימת לב אל לקחי העבר.

משא ומתן, מצות פריה ורביה, בנין של מצווה, אירוסין, נישואין, רחיצה, אכילת בשר ושתיית יין, כיבוס בגדים, תפירת בגד חדש, ריקודים ומחולות, גיהוץ בגדים, שירה, ברכת שהחיינו.

*בשלושת השבועות במיוחד אנחנו צריכים לתקן את המחשבה כאילו הקמת בית מקדש לא מעשית. אנו מפחידים את עצמינו כמו בחטא המרגלים ואומרים כי הקמתו של המקדש על מקום המסגדים בהר הבית תעורר את הזעם של מיליארד מוסלמים ותייצר מלחמת עולם שלישית. *אם רוצים למנוע את בכייתה של רחל אמנו על בניה שלא חזרו למקומם, צריך להתגבר על הפחד ולעלות לארץ ישראל. צריך לשמוע את תקיעת השופר של ה' ששחרר את כל העם בדור האחרון מעריצים ששלטו עליו אלפי שנים ולראות את הנס שאלוקים מרים כאן בארץ ישראל לקבץ את כל היהודים שמפוזרים בקצוות תבל .

מותר לקנות משקפי ראייה חדשים בימי בין המיצרים? האם בכלל מברכים "שהחיינו" על משקפי ראיה?